שכירות הנה זכות קניינית שעוברת לאדם בתמורה ומאפשרת לו להחזיק בנכס על מנת להשתמש בו שלא לצמיתות. על מנת שזכות תיחשב כ"שכירות", נדרשת תמורה כספית או תמורה אחרת. כמו כן, נדרש כי ניתן יהיה להחזיק בנכס, ותהיה הזכות המלאה להכריע בדבר הפעולות המתבצעות בו, אך יחד עם זאת, הזכות לא תהיה לצמיתות. קיימים סוגים נוספים של שכירות:
חכירה – היא שכירות של מקרקעין לתקופה העולה על 5 שנים
חכירה לדורות – היא שכירות מקרקעין לתקופה העולה על 25 שנים
שכירות של מקרקעין מהווה עסקה במקרקעין וככזו, היא טעונה רישום במרשם המקרקעין כתנאי לתוקפה הקנייני. לכן ככלל, כל עוד לא נרשמה זכות השכירות אין לה תוקף קנייני אלא תוקף חוזי בלבד.
במקרים הבאים השכירות אינה טעונה רישום בפנקסי המקרקעין:
א. שכירות בדירה או בבית עסק שחוק הגנת הדייר אינו חל עליה לתקופה שאינה עולה על 10 שנים
ב. שכירות בכל מקרקעין אחרים לתקופה שאינה עולה על 5 שנים
כמו כן, הצדדים אינם מנועים מלרשום שכירות שאינה טעונה רישום אם רצונם בכך
שימו לב, בחישוב תקופת השכירות יחושבו גם תקופות האופציה.
לדוגמא: אם דירה הושכרה ל-6 שנים ולשוכר ניתנה אופציה להאריך את השכירות לתקופה נוספת של 4 שנים, השכירות אינה חייבת ברישום.
לעומת זאת, אם תקופת השכירות הראשונה היא 6 שנים, וניתנת לשוכר אופציה ל-5 שנים נוספות, הרי שמשכה הפוטנציאלי המצטבר של השכירות עולה על 10 שנים ולכן היא חייבת ברישום
השוכר רשאי לשעבד את זכות השכירות במשכנתא או בזיקת הנאה, ללא הסכמת המשכיר, אם זכות השכירות נרשמה ברשם המקרקעין או אם הדבר לא נאסר בתנאי השכירות שבחוזה.
המשכיר דירה או כל נכס אחר שבבעלותו, רשאי להעביר את זכות ההשכרה למי שירכוש ממנו את הנכס. אם עשה כן, יבוא הרוכש במקומו של המשכיר לעניין הזכויות והחיובים. במידה שמדובר בדירה שהושכרה בחוזה שכירות למגורים, והמשכיר הקנה את זכויותיו בדירה המושכרת לרוכש, על המשכיר להודיע על כך לשוכר בכתב, לפני המועד שבו עליו למסור את הדירה לרוכש, ועליו לפרט בהודעה את פרטי הרוכש ואת דרכי ההתקשרות עמו.
טענה שיש לשוכר כלפי המשכיר בשל אי קיומם של חיובים שהיו מוטלים על המשכיר לפני השלמת ההקניה, תעמוד לו גם כלפי הרוכש. ככל שמדובר בחוזה שכירות למגורים, לא ניתן להתנות על הוראות אלו אלא אם הם יהיו לטובת השוכר.
השוכר אינו ראשי להעביר לאדם אחר את הזכות להחזיק ולהשתמש בנכס המושכר וכן את חיוביו האחרים על פי חוזה השכירות או להשכיר את המושכר בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר. אם המשכיר לא הסכים לעסקה מטעמים בלתי סבירים, השוכר יהיה רשאי לבצע את העסקה ללא הסכמת המשכיר
דוגמא:
ראובן משכיר פרדס לשמעון. שמעון מעוניין להשתחרר מחוזה השכירות ולמצוא שוכר חלופי, אך ראובן מתנגד. שמעון זקוק להסכמה של ראובן, אך אם התנגדותו של ראובן נובעת מטעמים לא סבירים, שמעון יוכל בכל זאת להשכיר את הנכס לאחר בשכירות משנה ללא הסכמתו של ראובן.
באתר זה אירעה שגיאה קריטית.