דיני הקניין של מדינת ישראל, מעניקים הגנות מסוגים שונים הן לבעלי נכס מקרקעין והן למחזיקים בנכס (אף אם אינם הבעלים שלו) על מנת לפעול לפינוי פולש ממקרקעין שביצע הסגת גבול או הפריע לשימוש שלהם במקרקעין. במאמר שלפנינו נראה כיצד ניתן להתמודד עם מי שפלש וכיצד ניתן להוציאו מבלי לעבור על החוק.
לפני שאנו חושבים לפנות פולש, עלינו להחזיק באותם מקרקעין שפלשו אליהם. לכן, החוק מגדיר "חחזקה" כשליטתו של המחזיק בנכס או בשימושים מסויימים בו. השליטה של המחזיק עשויה להיות שליטה ישירה או שליטה עקיפה על ידי אדם המחזיק מטעמו של המחזיק העקיף [סעיף 15 לחוק המקרקעין]
דוגמא:
כאשר א' נוסע לחוץ לארץ ומבקש מב' לעבור לגור בדירתו עד שישוב על מנת לוודא שהכל כשורה, ב' נחשב המחזיק הישיר ואילו א' הוא מחזיק עקיף משום שב' מחזיק כעת מטעמו.
ההגנות שיפורטו להלן אינן גורעות מן הזכות לתבוע פיצויים מכוח מסגרות משפטיות נוספות, למשל, ההגנה שדיני הקניין מעניקים למי שפלשו לשטחו, למשל בעצם הפעלת הכוח הסביר שנדבר עליו, איננה שוללת את זכותו לבקש גם פיצויים כספיים.
בעל המקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם, יכול לדרוש ממי שמחזיק בהם שלא כדין שימסור לו אותם [ סעיף 16 לחוק המקרקעין] "זכאי להחזיק" כולל גם למשל שוכר.
דוגמא:
ראובן השכיר לשמעון דירה שבבעלותו. יובב פלש לדירה. הן ראובן והן שמעון יכולים לפנות לבית המשפט ולדרוש כי יובב ישיב בחזרה את המקרקעין. ראובן – מכוח היותו הבעלים ושמעון – מכוח זכותו להחזיק במקרקעין כשוכר.
לעומת זאת, ראובן לא יוכל לדרוש ששמעון ימסור לו בחזרה את הדירה, משום שהגנה זו חלה רק כלפי מי שמחזיק במקרקעין שלא כדין ואילו שמעון מחזיק כדין מכוח היותו שוכר.
תביעה לפינוי פולש מוגשת לבית משפט השלום שבאזור בו נמצאים המקרקעין ונדונה בהליך סדר דין מקוצר.
סוגייה שנשאלת רבות היא עד כמה ניתן להפעיל כוח כנגד הפולש, מבלי שהדבר ייחשב כתקיפה שהינה עבירה פלילית? אז כך, דיני הקניין מאפשרים למי שמחזיק בנכס כדין, בתנאים מסוימים, להפעיל כוח במידה סבירה על מנת למנוע הסגת גבול (פלישה) או על מנת לסלק בדיעבד את מסיג הגבול. במקרים רבים, עובר "חבל דק" בין שימוש סביר לבין תקיפה חבלנית ומחזיקים לעתים נוהגים באלימות מופרזת מתוך הנחה כי קיימת להם הגנה בחוק כביכול.
המונח "כוח סביר" למעשה נתון לפרשנות של בית המשפט, בהתאם לנסיבות המקרה.
שימו לב: הפעלת כוח הנה המוצא האחרון לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות. מומלץ להימנע מלפנות פולש בדרך זה ולנסות לפנותו קודם כל בדרך זו:
א. שיחה ידידותית של בעל המקרקעין.
ב. שיחה מאת צד ג'.
ג. מכתב התראה מעורך דין מקרקעין.
הגדרת המושג "שימוש בכוח סביר" היא: הפעלת כוח במידה הנדרשת, המידתית והלא קיצונית להוצאת הפולש ממקום השייך למחזיק כדין. בתי המשפט בישראל נזהרו לתחום הגדרה זו באופן מצומצם ולכן קיימים לה פירושים כוללניים רבים.
על מנת להפעיל כוח לשם מניעה של הסגת גבול, שני התנאים שלהלן חייבים להתקיים יחדיו:
א. החזקה כדין – רק מי שמחזיק בפועל בקרקע והנו בעל הזכויות בה, יוכל לעשות שימוש בכוח סביר זה.
למשל:
בעל נכס שמתגורר שנים בחוץ לארץ וחזר לבקר בנכס שלו לאחר שנים רבות בהן הותירו ללא השגחה, לא יוכל להפעיל כוח על מנת למנוע הסגת גבול בנכס, אלא יסתפק בתביעה לסילוק יד משום שהוא איננו מהווה מחזיק. באופן דומה, פולש שמתגורר בנכס, לא יוכל להפעיל כוח על מנת לסלק פולש אחר, משום שהוא "אמנם מחזיק" אך אינו מחזיק כדין בנכס.
ב. הכוח המופעל הנו סביר: אין להשתמש בכוח אשר חורג ממתחם הסבירות. למשל: הוצאת הפולש מבלי לבצע שימוש בחפצים קהים או בהכאה. שימוש בכוח פיזי מידתי שאינו מותיר סימני חבלה בגוף הפולש ומבלי לגרום לנזק ברכוש השייך לו, ייחשבו ככוח סביר.
יש להשתמש בדרך זו בזהירות רבה ובצורה מושכלת.
התנאים להפעלת כוח לשם פינוי פולש בדיעבד של מסיג גבול הם שני התנאים שהוזכרו לעיל, וכן התנאי לפיו הפעלת הכוח תבוצע בתוך 30 ימים מהיום שבו תפס מסיג הגבול את המקרקעין.
לדוגמא:
אם משה שב לביתו לאחר טיול בן חודשיים בתאילנד והוא מוצא להפתעתו פולש, הוא אינו יכול להפעיל כוח על מנת לסלקו, אם אם כן הוא יודע בוודאות שהפולש נמצא בנכס 30 יום או פחות מכך.
כל מחזיק בנכס בין אם כדין ובין אם לא, זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה המפריע לשימוש במקרקעין.
למשל:
אברהם פלש לקרקע של יצחק ומחזיק בה להנאתו מזה כשנתיים. יעקב החל להשליך אשפה לקרקע. למרות שאברהם הוא פולש, קיימת לו זכות מלאה לדרוש מיעקב כי יימנע מהשלכת האשפה שמפריעה לשימוש של אברהם בקרקע. זאת מכוח היותו של אברהם מחזיק בנכס.
באתר זה אירעה שגיאה קריטית.