לפי חוק המקרקעין מוגדרים כמקרקעין השייכים לציבור ומיועדים לתועלת הציבור והם אחד מאלה:
א. שפות ים, נמלי ים
ב. נהרות, נחלים ותעלות
ג. נמלי תעופה
ד. דרכים ומסילות ברזל
ה. סוגים אחרים של מקרקעי ציבור שנקבעו בתקנות
ברישום מקרקעי ייעוד יצוין דבר היותם כאלה ,כמו כן תביעה שעיקרה במחלוקת סביב מקרקעי ייעוד אינה מתיישנת כמו תביעה אחרת.
מקרקעי ציבור נחשבים למקרקעין השייכים לציבור, ללא קשר אם יש לו תועלת מהם. לדוגמא:
א. מקרקעין השייכים למדינה, לרשות הפיתוח או לקרן הקיימת לישראל
ב. מקרקעין השייכים לרשות מקומית (עירייה, מועצה אזורית, מועצה מקומית)
ג. מקרקעין השייכים לתאגיד שהוקם על פי חוק
ד. מקרקעין הנמצאים מתחת למימי החופין של ישראל ומקרקעין הנמצאים מתחת למימי האגמים שבישראל.
כלומר, הבעלות הנה לא רק מעל לפני השטח אלא גם על חלל הרום ועל מה שמתחת לשטח.
דוגמא קשורה:
חברת "שפע ימים" מנהלת חיפוש אחר אבנים יקרות בקרקעית האדמה, באחד הפרוייקטים שלה, נתגלו אבני רובי הנחשבות ליקרות ביותר, תוך כדי ביצוע חפירה הנדסית בקרקעית האדמה שמתחת לנחל הקישון. במקרה כזה, על כל יזם של פרוייקט לקבל היתר לבצע זאת מהמדינה היות והשטח הוא בבעלות הציבור.
הבעלות במקרקעי ישראל לא תועבר על ידי מכירה או בדרך אחרת ולעולם הבעלות תישאר בידי המדינה. כמו כן, במקרקעי ציבור לא ניתן לרכוש זיקת הנאה מכוח שנים.
במקרים רבים, מקרקעי ציבור ממוקמים בנקודות מעוררות עניין מבחינה תיירותית, מה שמושך יזמים רבים להקים בהם עסקים או לחלופין, ליזום פרוייקטים למגורים.
מקרקעין אלה אינם ניתנים למכירה היות והדבר כאמור קבוע בחקיקה, לכן, על מנת לעקוף את החקיקה, נעשה שימוש בהחכרה של המקרקעין.
מקרקעין אלה לא יהפכו למקרקעי ציבור אלא אם התקיים אחד מהתנאים שלהלן:
א. הממשלה או השר שהוסמך לכך, אישרו כי המקרקעין הללו כבר לא משמשים לייעוד כלשהו.
ב. המקרקעין נועדו לשמש שלא למקרקעי ייעוד על פי תוכנית שאושרה סופית לפי חוק התכנון והבנייה או לפי חוק רישום שיכונים ציבוריים
במקרקעי ייעוד לא יהיה תוקף לעסקה הטעונה רישום, לא יינתן צו אכיפה בשל התחייבות לעשות בהם עסקה ולא תירשם הערת אזהרה ביחס להתחייבות כזו, אלא אם העסקה או ההתחייבות אושרו על ידי הממשלה או השר שאישרו זאת.
נשמח להשיב לך על כל שאלה הקשורה לתוכן הנ"ל בתגובות שבתחתית הדף. עורך דין מטעמנו ישיב לך בהקדם!
באתר זה אירעה שגיאה קריטית.