הפקעת קרקעות היא פעולה כפויה של לקיחת קרקע פרטית על ידי המדינה, ללא הסכמת בעל הקרקע, שנעשית על פי רוב כנגד תשלום פיצויים. ההפקעה נועדה לקדם צרכים ציבוריים מסוגים שונים, למשל: סלילת כביש ראשי, הקמת מאגר מים, הקמת מסילת רכבת וכו'.
בישראל קיימים חוקים רבים המקנים לרשויות שונות סמכות להפקיע קרקע מדי בעליה לטובת הציבור כאשר החוק המרכזי המקנה סמכות הפקעה רחבה הוא פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור). סמכות ההפקעה לפי חוק זה מוקנית לשר האוצר, והוא רשאי להורות על הפקעה של כל קרקע, מקום שנוכח כי הדבר דרוש או נחוץ לצורך ציבורי.
המונח צורכי ציבור הוא מונח רחב הכולל לדוגמא: כבישים ופילוס דרכים, גנים, שמורות טבע, שדות תעופה, תחנות ומסילות רכבת, בתי חולים, מרפאות, מוסדות קהילתיים וכן כל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר האוצר.
דוגמא נוספת לחוק המעניק סמכות להפקעת קרקעות הוא חוק התכנון והבניה. חוק זה מקנה לוועדה המקומית לתכנון ובניה סמכות להפקיע לצורכי ציבור מקרקעין המצויים במרחב התכנון של אותה וועדה. ההפקעה תבוצע על פי הוראותיה של פקודת הקרקעות.
על מנת שההפקעה תהיה חוקית, עליה לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובכלל זה לעמוד במבחן המידתיות. ראשית, הקרקע צריכה להתאים להגשמת הצורך הציבורי המוגדר שלשמו הופקעה. שנית, אין לפגוע בזכות הקניינית אלא במידה המזערית הנדרשת להשגת הצורך הציבורי. שלישית, נדרש קיומו של יחס נאות בין התועלת שתצמח לציבור מן הקרקע לבין הנזק שייגרם לאזרח עקב ההפקעה.
לפיכך, אם הצורך הציבורי עבורו בוצעה ההפקעה הסתיים או חדל להתקיים, ההפקעה תבוטל והבעלים רשאים לקבל בחזרה את הקרקע שהופקעה [ע"א הועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית אתא נ' הולצמן]
עיקר המחלוקות בין בעלי הקרקע לגוף המפקיע שבגינן מוגשות תביעות לבתי המשפט, הן סביב ההגדרה של צורכי ציבור, תפקידו של עורך דין מקרקעין אשר מייצג את בעל הקרקע הוא לשכנע את בית המשפט בכך שהצורך הציבורי והתועלת הנם זניחים או שהמטרה שלשמה הקרקע הולכת להישמט מבעליה ,כלל אינה ציבורית.
גם אם המדינה פוגעת בקניין הפרטי שלא בדרך של הפקעה, אלא בדרך של שינוי תוכנית מתאר אשר מורידה את ערך הקרקע, עליה לפצות את בעל הקרקע על הפגיעה בקניינו [ע"א הועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה נ' הורוויץ]
לדוגמא: אם העירייה שינתה את תוכנית בניין עיר כך שקרקע פרטית שבעבר מותר היה לבנות עליה 10 בניינים, תוכל לאכלס 5 בניינים בלבד, עליה לפצות את בעל הקרקע על הירידה בערכה.
כל מה שצריך לדעת על בעלות במקרקעין
מחובתה של הרשות שעתידה לבצע את ההפקעה לשכור שמאי מקרקעין אשר יבצע שומה של הקרקע המועדת להפקעה. לאחר שהשמאי ביצע הערכת שווי לקרקע, הרשות תשלח לבעלי המקרקעין את מסמך התחשיב מטעם השמאי ולפיו יחושבו הפיצויים שישולמו לו בגין ההפקעה.
לרוב, הערכת השמאי מטעם הגורם המפקיע היא מגמתית ונוטה לטובת המפקיע, כך שבעלי הקרקע במקרה זה עשוי לקבל פיצוי בסכום נמוך יותר מהשווי האמיתי של הקרקע.
במקרה שבו בעל הקרקע שעתידה להיות מופקעת מעוניין להשיג על הערכת השמאי מטעם הרשות, עומדת לו זכות מלאה לערער בשתי דרכים:
א. באמצעות פנייה לועדת השגות לעניין פיצויי הפקעה באגף שומת מקרקעין.
ב. באמצעות הגשת בקשה למועצת שמאי המקרקעין למינוי של שמאי מכריע.
המטרה המרכזית שלשמה הוקמה ועדת ההשגות היא הכרעה בסכסוכים שנתגלעו בין בעלי הקרקע לבין הרשות המפקיעה, כך שהועדה למעשה הנה גורם שיפוטי. בסמכות הועדה להגדיל את סכום הפיצויים וכן להגדיל את סכום דמי ההשבחה הנובעים מההשקעה של הרשות באותה הקרקע המופקעת.
הרכב ועדת ההשגות:
שימו לב: ההשגה בפני הועדה כרוכה בתשלום של 1,129 ש"ח
לשם הגשת השגה יש להגיש את כל המסמכים שלהלן:
באתר זה אירעה שגיאה קריטית.