דמי איזון הם תשלום שעל דייר בבית משותף לשלם לדייר אחר לאחר שבוצעה הצמדה של נכס למקרקעין שבבעלותו.
הצמדה למקרקעין היא פעולה המייחדת חלק מסויים מתוך הרכוש המשותף, לדירה מסוימת בבית המשותף, שהופך אותה לחלק בלתי נפרד ממנו. עסקה במקרקעין החלה על הדירה תחול גם על החלק שהוצמד אליה, ולא יהיה כל תוקף לעסקה ברכוש המשותף שהוצמד, כחלק נפרד מאותה הדירה.
למשל:
משה הוא בעל דירת קרקע אשר הוצמדה לה אחת החניות של הבניין, הסמוכה לפתח דירתו, משה לא יוכל למכור את החניה מבלי למכור גם את דירתו
סעיף 55 לחוק המקרקעין קובע כי בעלי דירות יהיו רשאים לקבוע בתקנון, הצמדות של הרכוש המשותף לדירה מסוימת, אך אין בסמכותם לקבוע הצמדה של אזורים או נכסים כדוגמת:
חדרי מדרגות
מעליות
לובי הכניסה לבניין
מתקנים ואזורים בנכס המשמשים את כלל הדיירים
הצמדה למקרקעין שמבוצעת על ידי הדיירים מחייבת הסכמה של כל הדיירים בלי יוצא מן הכלל. יחד עם זאת, קיימים מצבים חריגים שבהם גם החלטה של רוב הדיירים תספיק על מנת להעניק אישור הצמדה כמו במקרים שלהלן:
הצמדה שנועדה להרחבת דירה: תאושר בהחלטת 3/4 מבעלי הדירות אשר 2/3 מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם.
בעל דירה שדירתו הורחבה על ידי הצמדת רכוש משותף לדירתו, יהיה חייב להסכים לביצוע של הרחבה של כל דירה באותו בניין, ואף יהיה מחוייב לשלם תשלומי איזון (דמי איזון) למי מהדיירים אשר לדירתו לא קיימת אפשרות להרחבה.
הצמדה שנועדה לבנות מרחב מוגן קומתי או דירתי: החלטה על הצמדה מעין זו, חייבת לעבור אישור של 60% מהדיירים במבנה
דוגמא:
משה הוא בעלים של דירה בבניין משותף בן 16 דירות, המעוניין להצמיד חלק מהחצר לדירתו על מנת לבצע לה הרחבה. הצמדה כזו תוכל לצאת אל הפועל אך ורק אם יהיו עוד 11 דיירים נוספים שיתמכו בה כך שיהיו בסך הכל 3/4 מבעלי הדירות, בתנאי שהשטח המשותף הצמוד לדירותיהם של שלושת התומכים מהווה לפחות 2/3 מהשטח המשותף בבניין.
אם בעתיד אחד הדיירים האחרים במבנה המשותף ירצה לבצע הרחבה דומה, משה לא יוכל להתנגד לבקשה זו. כמו כן, אם לא ניתן יהיה להרחיב את דירותיהם של יתר בעלי הדירות, על משה תוטל החובה לשלם להם דמי איזון (או תשלומי איזון).
על מנת לבצע חישוב מדוייק, מומלץ להיעזר במחשבון הזה ולקבל תמונה ברורה של הסכום הנדרש.